פרי ירוחם - חברה לרכב בע"מ נ' אל חגוג ואח'

פסק דין

1.בפניי תביעה לסך של 6,753 ₪ בגין נזקי רכוש בתאונת דרכים מיום 15/1/13.

כתבי הטענות

2.התובעת היא חברה להשכרת רכב. בכתב התביעה נטען כי ביום האירוע נסע רכב שבבעלות התובעת מ.ר. 85-758-71 (להלן: "רכב התובעת") בכביש 4 בנתיב הימני כדין, כאשר לפתע הגיח משמאלו רכב משאית מ.ר. 30-650-56 (להלן: "רכב הנתבעים"), סטה לכיוון רכב התובעת ופגע בו.

3.נטען כי רכב הנתבעים היה בבעלות הנתבעת מס' 2 ונהג בו בעת התאונה הנתבע מס' 1. עוד נטען כי האחריות לקרות התאונה מוטלת על הנתבע מס' 1, אשר נהג ברכב ברשלנות.

4.סך התביעה מבוסס על חוות דעת השמאי מטעם התובעת מר חיים כהן אשר צורפה לכתב התביעה. חוות הדעת העריכה את הנזק הישיר לרכב בסך של 3,600 ₪, הכולל עלות עבודות תיקון בסך של 3,200 ₪ ועלות חלפים בסך של 400 ₪. בנוסף קבע השמאי כי בעקבות התאונה נגרמה לרכב ירידת ערך בשיעור של 3.76%. השמאי מצא כי שווי השוק של רכב התובעת הינו 64,692 ₪ ובהתאם לכך קבע כי סך הנזק עבור ירידת הערך של רכב התובעת כתוצאה מהתאונה הוא 2,846 ₪ ובניכוי מע"מ 2,432 ₪.

5.התובעת כללה בתביעתה את הנזק הישיר לרכב בסך של 3,600 ₪, את סך ירידת הערך 2,432 ₪, את שכר טרחת השמאי בסך של 400 ₪ וכן ראש נזק נוסף עבור ימי העמידה של הרכב בסך של 300 ₪.

6.בכתב ההגנה מטעם הנתבעים נטען כי רכב התובעת סטה בעת התאונה ממסלולו אל נתיב נסיעת רכב הנתבעים ופגע בו. בהתאם לטיעון זה ייחסו הנתבעים את האחריות המלאה לקרות התאונה לנהג רכב התובעת.

7.בנוסף נטען בכתב ההגנה, כי התובעת נמנעה במכוון מהצגת מסמכים הרלוונטיים להוכחת הנזק - חשבוניות וקבלות התשלומים עבור כל ראשי הנזק הנטענים. הנתבעים טענו כי מרגע שתוקן הרכב לא ניתן להסתמך על חוות דעת השמאי לצורך הערכת עלות התיקון ויש חובה להציג את מסמכי ההוצאות בפועל.

בסעיף 10.4 לכתב ההגנה טענו הנתבעים כי התובעת היא בעלת צי רכב גדול, כך שהיא מקבלת הנחות עבור עלויות תיקון, חלפים ושמאות ומכאן שהסכומים הנקובים בחוות דעת השמאי אינם רלוונטיים להערכת עלויות הנזק בפועל.

בסעיף 10.7 לכתב ההגנה הכחישו הנתבעים את חישוב ירידת הערך של רכב התובעת בטענה לא סופקו נתונים הרלוונטיים להוכחת שווי הרכב דוגמת נתוני עבר תאונתי קודם.

האחריות לקרות התאונה

8.בדיון העידו מטעם התובעת השמאי חיים כהן, נהג רכב התובעת מר קונסטסטין סורוקר, הגב' אירינה סורוקר אשר ישבה לצידו בעת האירוע ונהג רכב הנתבעים מר עלי אל-חגוג.

9.לאחר שמיעת העדים קיבלו הצדדים את המלצת בית המשפט והסכימו כי האחריות לאירוע התאונה מוטלת במלואה על נהג רכב הנתבעים ללא אשם תורם מצידו של נהג רכב התובעת.

10.אשר על כן נותרה להכרעה המחלוקת לעניין הערכת נזקי האירוע בלבד.

דיון במחלוקת ביחס לנזקי תאונה

11.טענות הנתבעים בכתב הגנתם ביחס לנזק פורטו לעיל. לאחר הגשת כתב ההגנה ולקראת שמיעת הדיון, הגישו הנתבעים בקשה שבה ביקשו לחייב את התובעת לזמן לדיון את המצהיר מטעמה ולחייב את אותו מצהיר להביא עמו מספר מסמכים - חשבונית וקבלה עבור תשלום שכר טרחת השמאי, חשבונית וקבלה עבור רכישת החלפים, חשבונית וקבלה עבור תיקון הרכב במוסך, הסכם הליסינג בין התובעת לבין מחזיק הרכב, נתוני העבר התאונתי של הרכב ותמונות צבע של הרכב.

12.בהחלטתי מיום 27/10/13 דחיתי את הבקשה. בהחלטה ציינתי כי כתב התביעה כלל לא נתמך בתצהיר מטעם התובעת כפי דרישת התקנות והוריתי לה לצרף תצהיר תומך. ביחס למסמכים ולהזמנת העד קבעתי כי העדים מטעם התובעת יזומנו על ידה בהתאם לשיקול דעתה.

לא למותר לציין כי ביום 10/11/13 התובעת צירפה תצהיר תומך לכתב התביעה, החתום על ידי עובדת מחלקת התביעות של התובעת הגב' איריס גימאני.

13.לדיון עצמו הזמינה התובעת לעדות מטעמה בעניין הנזק את השמאי חיים כהן. מעדותו עלה כדלקמן: